רופאי סורוקה הצילו את חייו של אלכס פרישמן – הפיזיוטרפיסט הוותיק של קבוצת הפועל באר-שבע

פיזיוטרפיסט

רופאי המלר"ד (חדר המיון) והמערך הקרדיולוגי בסורוקה הצילו את חייו של אלכס פרישמן – הפיזיוטרפיסט הוותיק של קבוצת הפועל באר-שבע ד"ר ליאור זלר, מנהל מחלקה פנימית ג' בסורוקה ורופא הקבוצה, שהיה שותף לפעולות הצלת חייו של אלכס, מספר: "הייתי במאות אירועים כאלו ואף קשים יותר, אך אי אפשר לתאר את התחושה כשמטפלים במישהו קרוב"

בסיומו של  יום אימונים  שגרתי של  הפועל באר-שבע ביום שני בשבוע שעבר, פרישמן חש ברע.

"הרגשתי שמשהו לא בסדר ולא וסדיר עם הלב שלי" סיפר פרישמן. חובש הקבוצה,  דימה טרשטנקו, הבין שצריך לפנות אותו מייד לסורוקה ובחדר המיון קיבלו את פרישמן: ד"ר יבגני שניידר, ד"ר ולדימיר זלדץ וד"ר ליאור זלר מנהל מחלקה פנימית ג' ורופא הסגל של הקבוצה.הצוות הרפואי ביצע בדיקת  אק"ג שהצביעה על תמונה של הפרעות בקצב הלב, ככל הנראה פרפור פרוזדורים מהיר בנוכחות נתיב מוליך נוסף. פרישמן הובהל לחדר הלם במיון, שם ניתנה לו מכת חשמל ללב באמצעות דיפיברילטור, במטרה להחזיר את קצב הלב למצב תקין.

ד"ר יבגני שניידר, מנהל מלר"ד סורוקה:  "פרפור עליות אינו מסכן חיים לכשעצמו, אולם הוא גורם סיכון מרכזי לשבץ מוחי שהוא אחד משלושת הגורמים השכיחים ביותר לתמותה, והגורם השכיח ביותר לנכות בעולם המערבי. כ-20% ממקרי השבץ המוחי האיסכמי נגרמים על רקע פרפור פרוזדורים.

לחולים עם פרפור פרוזדורים יש סיכון מוגבר פי חמישה ללקות בשבץ מוח בהשוואה לאוכלוסייה בעלת מאפיינים דומים אך ללא פרפור, מאחר שעוצמת כיווץ העליות נפגעת, דם מצטבר בעליות, ונוצרים קרישי דם (בעיקר בעלייה השמאלית) אשר נשלחים למחזור הדם וממנו למוח".

פרישמן מספר: "אני זוכר כל מה שהיה , עד הרגע שנתנו לי חומר מטשטש והכניסו אותי לחדר הלם. אני זוכר שד"ר זלר אמר לי לשמור על קשר ולהישאר עירני.  ד"ר שניידר שאל אותי לגבי רגישות לתרופות ומשם אני כבר לא זוכר דבר".

ד"ר ליאור זלר, בעל ניסיון רב במצבים מהסוג הזה, מכיר מקרוב את אלכס פרישמן מהעבודה השוטפת במועדון הפועל באר-שבע: "הייתי במאות אירועים רפואיים מהסוג הזה, אתה יודע לשמור על קור רוח. כשאתה מטפל במישהו שאתה מכיר כל כך מקרוב התחושה היא אחרת. אי אפשר לתאר במילים מה אתה מרגיש. אני שמח שאלכס קיבל את הטיפול הרפואי המיטבי וחייו ניצלו".

אלכס פרישמן הועבר להמשך טיפול ביחידה לטיפול-נמרץ לב, שם עבר  פרוצדורה של אבלציה (צריבה), בביצועם של ד"ר יובל קונסטנטינו ופרופ' מוטי חיים וכעבור כמה  ימים שוחרר  לביתו במצב טוב.

פרופ' מוטי חיים, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה (טיפול בהפרעות קצב וקוצבי לב) במערך הקרדיולוגי

בסורוקה: "בפעולת הצריבה אנו מכניסים אלקטרודה לאזור בלב שבו אנו חושדים שקיים נתיב מוליך נוסף בתוך הלב. אנו מאתרים את המיקום וצורבים אותו במטרה שלא יוליך חשמל מהפרוזדורים לחדרי הלב, ובכך למנוע פרפור פרוזדורים מהיר עתידי שעלול להתדרדר להפרעת קצב חמורה כגון פרפור חדרים".

 

%d7%a4%d7%a8%d7%97%d7%99-%d7%a9%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%93-%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99

 

השאר תגובה