פורצת גבולות- ראיון עם נשיאת המכללה האקדמית אחוה הפרופ' שוש ארד

אם מדברים על נשים פורצות דרך, על מנהיגות פורצת גבולות שמשנה סדרי עדיפויות, פרופסור שוש ארד היא השיעור לחיים. ראיון אגב, די נדיר איתה.

באחרונה התבקשה למלא את תפקיד נשיאת המכללה האקדמית אחוה הנמצאת במועצה האזורית באר טוביה סמוך לקרית מלאכי. לאחר לבטים בנושא החליטה לקחת על עצמה את האתגר כדי לקחת את מכללת אחוה קדימה למקום שבו פרופ' ארד מבינה שהמכללה ראויה להיות בו.

פרופ' ארד למדה באוניברסיטת בן גוריון שם קיבלה את המאסטר שלה. את הדוקטורט עשתה בארה"ב . היא חזרה לארץ לאוניברסיטת בן גוריון למכונים למחקר שימושי למחלקה להנדסה ביוטכנולוגיה. שם היא פיתחה את נושא הביוטכנולוגיה של אצות- אצות אדומיות שהיוו בהמשך פריצת דרך מדעית.

במקביל לעבודת המחקר שלה המשיכה פרופ' ארד בפעילות ציבורית לקידום ההשכלה הגבוהה. היא מונתה לחברה במועצה להשכלה גבוהה ובמקביל הקימה את המכון לביוטכנולוגיה. שימשה חברת מל"ג וות"ת וכן הקמת המכון למחקר יישומי במדעי החיים
בבן גוריון שגם עמדה בראשו.

בהמשך היא מונתה לנשיאת מכללת רופין.

פרופ' ארד: "ההתלבטות ברופין היתה גדולה. החלטתי לקחת את הנושא ולעשות משהו גדול שם. הרמנו שני דגלים נושא הים על כל היבטיו שהוא מוזנח בישראל והאחר הגירה ושילוב חברתי בהיבט של הגירה בינלאומי. זה היה עוד שנים לפני שהחלה הגירהבעולם אשר הפכה לבעיה הסוציולוגית העיקרית בשנים האחרונות. הסברה שלי היתה כי ישראל היא למעשה מעבדת הגירה בינלאומית.

במשך 12 שנה עמדה פרופ' שוש ארד בראש מכללת רופין שהפכה לאחת המובילות בישראל. לאור מספר השנים שכיהנה שם, לא ניתן היה להאריך את כהונתה. פרופ' ארד גם דחתה  ניסיונות למצוא הגדרה אחרת לתפקידה כדי שתמשיך ולאחר הצלחה גדולה במקום החליטה להמשיך הלאה.

האלוף במיל. גדעון שפר שמשמש יו"ר ועד המנהל של מכללת אחוה הבין כי נוצרה הזדמנות. הוא פנה לשוש ארד וביקש ממנה לבוא למכללת אחוה. תחילה הרעיון לא נראה לה בעיקר משום שכבר כיהנה 12 שנה במכללת רופין. שפר לא הרפה והציונות והוצרך עשו את שלהם. פרופ' ארד ראתה דברים קדימה שהיא תיישם באחוה ונענתה בחיוב.

כבר כעת יש לה נושאי דגל שהיא עומדת להצעיד את אחוה קדימה בהם. היא מיד שיפרה את הנראות של המכללה ובנושא זה יש לה עוד תוכניות רבות, אבל זה רק הנושא החיצוני.

פרופ' ארד: החלטתנו לפתח את נושא המדעים: מולטיטק, הכולל אגרוטק וסביבה וקיימות, הייטק ומדיטק. נושאים בעלי חשיבות למדינה. נושא שמשתלב עם העובדה שאנחנו בסביבה של מושבים חקלאים. נושא נוסף שאני מקדמת הוא בית  ספר לחינוך עם מדעים. הוראת מדעים היא  נושא מאוד חשוב שיש לטפל בו והכנתי תוכנית חומש עדכנית וחדשה בנושא. אחוה צריכה להוביל את הוראת המדעים.

רפואה- אחוה תהווה פורצת דרך

פרופ' ארד רואה עם הרבה חזון כיצד מכללת אחוה יכולה לשמש מקור לפתרון בעיות חברתיות ומצוקה של שירותי רפואה בעיקר לאזור הדרום ובכך למעשה להביא את המכללה למוקד חשוב וחיוני באקדמיה.

נושא שהיא מובילה כיום הוא הקמת אשכול לימודים בתחום הרפואה הכולל קלינאות תקשורת שלא ניתן ללמוד כיום בדרום, סיעוד שבו גם יש מצוקה של כח אדם, פסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות, סוציולוגיה של הרפואה. כמו כן נושאים כמו  פאראמדיק – רפואת חרום מעבדנות רפואית ועוד.

בנושא זה ארד למעשה לוקחת על עצמה דגל חשוב מאוד שיסייע למאות אלפי תושבים בדרום הארץ ובנגב הסובלים כיום ממצוקה של קשה של מטפלים. די להזכיר כי כיום תושבים בנגב ממתינים 10 חודשים לתור לקלינאי תקשורת.

IMG-20170609-WA0005 (2)

פרופ' שוש ארד מעניקה תואר עמית כבוד לראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ'. שני מנהיגים שמושכים את הנגב קדימה

את נכנסת עם המון תנופה ורצון אולי כדאי ללכת שלב שלב איטי יותר

פרופ ארד: באופיי איני כזאת, אני מריצה דברים ומהר, אנחנו לצערי גם לא יכולים לחכות עם הנושאים שיש לפתח כאן ולתת להם לזחול לאט. יש דברים שהדרום והנגב סובלים ואני כתושבת הנגב חשה את האחריות והרצון לפעול ולעשות ולסייע ככל האפשר. אין לנו זמן לחכות כי לצערי אנחנו הרבה אחרי ההמתנה. אני גם רוצה לראות את המכללה שבראשה אני עומדת במקום הרבה יותר מתקדם ומוביל בעיקר בתחומים שאני מובילה כעת. למכללה יש יתרונות קיימים היא מובילה בהוראת מתמטיקה למשל, יש דברים שאנחנו מצטיינים ואותם צריך לחזק. אולם בנוסף לאלה אנחנו כמו כל מוסד אקדמי, צריך להביט קדימה עם חזון ולראות מה חשוב לשנים הבאות ולהיות שם. זה התפקיד שלנו. זה לא קל, דורש סיוע ותאום עם גופים רבים ראשי רשויות, ראשי מוסדות ועוד. נזדקק לכולם, כדי שנפעל יחד כי המטרה בסך הכל היא משותפת לכולנו.

אגב, פרופ' ארד לא מפסיקה במחקריה. רק באחרונה התפרסמה כתבה מקיפה בעיתון הארץ בדבר מחקר פורץ דרך בתחום האצות שהיא פיתחה המסייע בתחום הקוסמטיקה. הפיתוח שלה בתחום של הקוסמטיקה כבר מיושם כאשר מפעל בנגב עובד על פי הטכנולוגיה שפותחה במעבדתה. 30 עובדים מתפרנסים מכך. תרומה נוספת של פרופ' ארד אם תרצו לנגב שכל כך חשוב לה.

עבור פרופ' ארד הנגב הוא לא רק מקום מגורים אלא מקום של חזון שיש לפתח ולהגשים באמצעות המדע, פיתוח טכנולוגיה וחינוך מצוין.

היא משמשת דוגמה למנהיגות חינוכית, מדעית ומנהיגות בכלל. ראשי הרשויות בנגב כבר רואים בה מנהיגה בתחום החינוכי מדעי והרפואי. מי שמכיר אותה מבין שפרופ' ארד שבדרך כלל מתחמקת מראיונות ותקשורת בודאי עוד תגיע רחוק בתחומי ההשכלה והמנהיגות בכלל.